"אומר זאת בגלוי: אנו מוקפים מפעל של אכזריות, מחיקת צלם, והשמדה המונית, המאפיל על כל מה שהרייך השלישי היה מסוגל לו. למעשה הוא מגמד את מפעלם של הנאצים, כי מפעלנו שלנו אין לו סוף ואין לו קצה, והוא הולך ומזין את עצמו, ואינו חדל להביא לעולם ארנבים, עכברושים, עופות ופרות רק על מנת להרגם."
"אני חוזר בפעם האחרונה למקומות המוות שמסביבנו, מקומות הטבח, שבהתגייסות ענקית משותפת אנו אוטמים את לבנו אליהם. בכל יום שואה מחדש, ובכל זאת, ככל שאני רואה, הישות המוסרית שלנו אינה נפגעת. איננו מרגישים מוכתמים. נראה שאנחנו יכולים לעשות כל דבר ולצאת נקיים.
אנחנו מצביעים על הגרמנים והפולנים והאוקראינים שידעו ולא ידעו על הזוועות מסביבם. אנחנו רוצים לחשוב שבתוכם הם נשלטו על ידי תוצאות הלוואי של סוג הבערות המיוחד הזה, אנחנו רוצים לחשוב שאלה שאת סבלם הם סירבו לראות חזרו לרדוף אותם בביעותי לילה. אנחנו רוצים לחשוב שהם התעוררו כל בוקר רצוצים ומתו מסרטנים מכרסמים, אבל קרוב לוודאי שזה לא היה כך. המציאות מראה לכיוון ההפוך, שאנחנו מסוגלים לעשות כל דבר ולצאת ללא פגע, שאין עונש."
