וכל יום הוא טרבלינקה" – יצחק בשביס זינגר
רַק טַיָּלִים שֶׁל שַׁבָּת וְרוֹכְבֵי אוֹפַנַּיִם יַבְחִינוּ
בַּמִּתְקָן הַמּוּזָר הַמֻּסְתָּר בֵּין כְּרָמִים וְשָׂדוֹת –
בִּיתָנִים אֲרֻכִּים מֻקְּפֵי תַּיִל וְשׁוֹמֵר הַנִּצָּב
בְּפֶתַח שַׁעַר אֶלֶקְטְרוֹנִי.
אֲבָל עַכְשָׁו לַיְלָה. אַשְׁמֹרֶת שְׁנִיָּה.
בְּנֵי הַכְּפָר נָמִים אֶת שְׁנָתָם, רַק שׁוּעָלִים קְטַנִּים
וְעוֹפוֹת לַיְלָה אֲחָדִים יִהְיוּ עֵדִים לַחִזָּיוֹן.
בַּעַל הַבֵּיצִים בּוֹדֵק שׁוּב אֶת הַמֶּתַח
בַּגָּדֵר הַחַשְׁמַלִּית.
הוּא מְכַוֵּן אֶת מַשָּׂאִיּוֹת הַכְּלוּבִים
הַפּוֹלְטוֹת כַּמָּה תַאִילַנְדִים וְדוֹחֵק בָּם לִדְחֹס פְּנִימָה
אֶת הַחוֹלוֹת וְהַזְּקֵנוֹת אַחֲרֵי שֶׁסָּחַט מֵהֶן
אֶת כָּל הַהֲטָלָה.
קָשֶׁה לְדַיֵּק בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ הֵן הוֹפְכוֹת לְ"עוֹפוֹת".
הַשִּׁיר הַזֶּה הוּא לֹא שִׁיר עַל תַּרְנְגוֹלוֹת
הַנּוֹקְשׁוֹת בָּאֲבוּסִים בְּרֶטֶט כַּרְבּוֹלוֹת בְּאוֹר
שֶׁהוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה
אוֹ נֶעֱרָמוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, גְּרוֹנָן
מִשְׁתַּרְבֵּב מִבַּעַד לַסּוֹרְגִים לִלְגֹּם אֲוִיר
הַמִּתְמַלֵּא גִּצֵּי נוֹצוֹת
לְאוֹר יָרֵחַ חֶלְבּוֹנִי
וְגַם אִם כֵּן, אֵין
הוּא עוֹמֵד בִּסְתִירָה לִבְנֵי אָדָם
שֶׁעִם בֹּקֶר יַעַבְרוּ בְּשַׁעַר חֲנוּת הַמִּפְעָל
וְתַחַת שֶׁלֶט חָבִיב ("חַוַּת מְטִילוֹת")
שֶׁדּוֹגֶרֶת שְׁמֵנָה מְצֻיֶּרֶת עָלָיו
יִקְנוּ בֵּיצִים סוּפֶּר גְּדוֹלוֹת
מְסֻדָּרוֹת יָפֶה בְּקַרְטוֹן.
