ניצולי שואה ובני משפחות נרצחים מדברים

רבים מהיהודים אשר חוו ממקור ראשון את הדיקטטורה הרצחנית של השלטון הנאצי באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה, לא חששו להשוות בין מה שעבר על העם היהודי לבין מה שבני האדם מעוללים לבעלי חיים חסרי אונים בתעשיות המזון, הניסויים ועוד. לפניכם מבחר התבטאויות של אנשים אלה בנושא.


אדגר קופפר-קוברוויץ

"אני מסרב לאכול בעלי חיים משום שלא אזין את גופי בסבלם ובמותם של יצורים אחרים. אני מסרב לעשות כן, משום שידעתי כל כך הרבה סבל בעצמי, שאני יכול לחוש את כאבם של אחרים כשאני נזכר בסבל שלי."
מקור: "בעלי החיים, אחיי ואחיותיי" / אדגר קופפר-קוברוויץ

אלכס הרשאפט

"ביום השואה ה-30 בשנת 1973, כששמעתי את האימרה "לעולם לא עוד", שאלתי את עצמי אם היא עלתה במחשבתם של בני טוטסי בזמן שטבחו שנה קודם לכן מאות אלפים מבני הוטו, או שהאימרה מתייחסת אך ורק ליהודים.

זמן קצר אחרי זה הזדמן לי להיות בבית מטבחיים. ראיתי בעלי חיים מבועתים דחוסים בצפיפות נוראה וממתינים למותם, בדיוק כמו בני משפחתי במחנה ההשמדה טרבלינקה; ראיתי את אותה מכניקת הרג יעילה וקרה כמו בטרבלינקה; ראיתי את הערימות המסודרות של לבבות, פרסות, חלקי גוף אחרים, שכל כך הזכירו את ערימות השיער היהודי, המשקפיים והנעליים בטרבלינקה. נזכרתי בהאשמה של הסופר היידי הנודע, יצחק בשביס זינגר , שאמר "ביחס לבעלי החיים, כל בני האדם הם נאצים וכל יום הוא טרבלינקה".

ואז, זה סוף סוף היכה בי. "לעולם לא עוד" הוא לא על מה שאסור לאחרים לעשות לנו, הוא על מה שאסור לנו לעשות לאחרים. "לעולם לא עוד" פירושו שאל לנו לעולם לבצע שוב זוועות המוניות נגד יצורים חיים אחרים, פירושו שאל לנו לעולם לגדל בעלי חיים למזון ואל לנו לעולם לנצל אותם בשום צורה אחרת."
מקור: "For the Animals, All Men are Nazis"

"בטבורם של חיינו הראוותניים, הנהנתנים ועתירי הטכנולוגיה, בינות למונומנטים המסחררים שהקימו ההיסטוריה, האמנות, הדת וחיי המסחר, בעיצומו של כל זה משובצות 'הקופסאות השחורות': מעבדות המחקר הביולוגיות והרפואיות, המשקים המתועשים ובתי המטבחיים – אותן מכלאות מגודרות וחסרות זהות, אשר בתחומן מנהלת החברה את העסק המלוכלך, שבמסגרתו מענים ומשמידים יצורים רגישים וחפים-מפשע. אלה הן גרסותינו-שלנו לדכאו, לבוכנוואלד ולבירקנאו. וכמו הבורגנים הטובים של גרמניה הנאצית, אף אנו מחזיקים במושג מקיף למדי על אודות המתרחש שם, אך בוחרים שלא להכיר בעובדות."
מקור: סקירה לספר "בית מטבחיים" של גייל אייזניץ

"מאז ומעולם חשתי כי טמון איזה יסוד נתעב – הן מהבחינה המוסרית והן מהבחינה האסתטית – במהנהגם של בני אדם לכבול חיה יפה ורגישה, לרוצץ את ראשה, לבתר את גופה לנתחים ולתחוב אותם אל תוך הפה.

ניסיון חיי הניע אותי להקדיש את ימיי לתביעה לצדק בשמם של המדוכאים. עד-מהרה התחוור לי כי היצורים המדוכאים ביותר עלי אדמות הם החיות הבלתי-אנושיות, וכי בקרב אוכלוסייה זו מהוות חיות המשק את הקבוצה הגדולה ביותר והמדוכאת ביותר."
מקור: "כל יום הוא טרבלינקה" / צ'רלס פאטרסון

זביגניי ז'ורז' מטנומסקי

"כשאני רואה כלובים מלאים תרנגולות סוללה דחוסות בתוכם מושלכים למשאיות כמו שקי זבל, אני רואה בדמיוני את אומשלגפלץ בווארשה (הכיכר שבה יהודים הועמסו לרכבות למחנות המוות). כשאני נכנס למסעדה ורואה אנשים בולעים בשר יש לי בחילה, אני רואה שואה על הצלחת שלהם."

יצחק בשביס זינגר

"ככל שהרמן היה עד לטבח בעלי החיים, תמיד עלתה בו אותה המחשבה: ביחסם כלפי בעלי החיים, כל בני האדם היו נאצים. שביעות הרצון העצמית שאיתה יכל האדם לבצע במינים אחרים ככל העולה על רוחו, הדגימה את התיאוריות הגזעניות ביותר: העקרון שלפיו החזק צודק."
מקור: "שונאים – סיפור אהבה" / יצחק בשביס זינגר

"הרמן הספיד בלבו את העכברה, שבילתה במחציתו חלק מחייה ונאלצה לעזוב את העולם הזה בגללו: "מה הם יודעים – המלומדים האלה, הפילוסופים האלה, כל שועי העולם – על ברייה שכמותך? הם שכנעו את עצמם כי האדם, המזיק הגדול מכולם, הוא נזר הבריאה. כל שאר היצורים לא נוצרו אלא כדי לספק לו מזון, עורות ופרוות; הם ערוכים לשימושו, והוא רשאי לענותם ולהשמידם ככל שיחפוץ. ביחס לבעלי החיים, כל בני האדם הם נאצים וכל יום הוא טרבלינקה"."
מקור: "כותב המכתבים" / יצחק בשביס זינגר

the holocaust on your plate

"במדינה שקמה על קורבן יותר משליש מבני עמה – מהווה שיעבודם ורציחתם ההמונית של יצורים חיים חלק מהלייף סטייל: תוכניות בישול מוקדשות לדרך המועדפת להגשת בשרם של יצורים חיים – תינוקות נרצחים – לסועדים, ופאנלים של מבקרים מתענג בגרגרנות על התוצאה המוצלחת. הררי פרסומות מופקות כדי לשכנענו שאפרוחים שחוטים ("עוף”) הם דבר מה ש"אין יותר טוב” ממנו, וחלבן הגנוב של אמהות שתינוקן נחמס מקודם כ"מתנת הטבע". בכלל, כליאתם של בעלי חיים ומפעלי המוות שיורשים את גופם הם "ענף חקלאי". השואה היא אותה השואה – רק הקורבנות אחרים, והתעמולה שמקדשת אותה השתכללה כל כך.
כך רוקד הרוב הרועם על הדם – ובבורותו אף מגנה את מי שפועל להפסקת השואה הזו."
מקור: "הלקח לא נלמד" / אלכסנדרה מ.

אלברט קפלן

"ישראל מנומרת לאורכה ולרוחבה באושוויצים לבעלי חיים. את חלקם מפעילים ניצולי שואה."

"במרחק חמישים מטרים בלבד משער הכניסה למוזיאון [השואה] שוכן אושוויץ לבעלי חיים. ריח נורא עולה מן המקום ועוטף את המוזיאון כולו. ציינתי עובדה זו באוזניהם של מנהלי המוזיאון. תגובתם לא הייתה מפתיעה: 'אבל אלה בסך הכול תרנגולות'."

"רובם המכריע של ניצולי השואה נוהגים לאכול בשר. סבלם של בעלי החיים אינו מטריד אותם יותר מכפי שסבלם של היהודים הטריד את הגרמנים. מה פירוש הדבר? אני אומר לך: פירוש הדבר שלא למדנו מאומה מן השואה."

מקור: "כל יום הוא טרבלינקה" / צ'רלס פאטרסון

לוסי קפלן

"תמונות השואה רודפות אותי במשך כל חיי, ואין כל ספק כי משיכתי לעניינם של בעלי החיים נבעה במידה רבה מעמידתי על ההקבלה בין ניצולם הממוסד של בעלי החיים לבין השמדת-העם הנאצית."

"אני נרעשת שוב ושוב מן התעוזה שבה משווה זינגר בין ניצולם וסבלותיהם של בעלי החיים בידי אדם לבין כמה מפרקי הניצול והדיכוי המצמררים ביותר בתלולדותיו של המין האנושי. אני סבורה שאין עוד מי שמפליא כזינגר לתפוס ולהמחיש את ההקבלה בין השואה לבין השמדתם ההמונית של בעלי החיים בעידן המודרני."

מקור: "כל יום הוא טרבלינקה" / צ'רלס פאטרסון

"משעה שהתגבשה בי ההכרה, כי דיכוין של חיות בלתי-אנושיות על פני האדמה הזאת מאפיל אפילו על הגיהינום שהוריי נחלצו ממנו, נחתם גורלי כפעילה במאבק לשחרורם של בעלי החיים."

"כל מי שאינו חרד מפני ההבנה, כי הסבל שבני האדם המיטו על בעלי החיים לכל אורכה של ההיסטוריה האנושית אינו נבדל במאומה מן הסבל שבני האדם מסבים לעתים תכופות זה לזה, חייב לקרוא בספר זה שוב ושוב."

מקור: "הקדמה לספר "כל יום הוא טרבלינקה" מאת צ'רלס פאטרסון

סוזן כלב

"אני מזדהה לחלוטין עם ההשוואה לשואה. אני חושבת שאלימות וגרימת סבל לחפים מפשע היא אי-צדק, ושהתעללות בבני אנוש ובבעלי חיים ובפלנטה שלנו, כולן נובעות מאותו צורך לשלוט באחרים. אני לא חושבת שהייתי יכולה להציל את המשפחה שלי, את העם שלי, אבל בכל פעם שאני מדברת על אכזריות לבעלי חיים, וגם בעצם זה שאני בעצמי צמחונית, אני מצילה חיים אחרים.
עם כל מה שאני יודעת על השואה ועל ניצול בעלי חיים, אני לא יכולה להיות שום דבר אחר מלבד פעילה להגנתם.

אני זוכרת את המילים הנצחיות של שמעון ויזנטל שאמר למיליוני קורבנות הנאצים " לא שכחתי אתכם", ואני רוצה להיות מסוגלת לומר אותו דבר למיליארדי החיות הלא אנושיות. ככה אני רוצה לחיות את חיי."

אנה מולר

"כאשר אתה גדל בצד הידיעה כי משפחתך נרצחה בידי השלטון ובידיו של עם שראה בבניו אבק-אדם ולמטה מכך, שלטון ועם שנהנו מיתרון-כוח מוחלט על פני בני משפחתך, ניצלו יתרון זה באכזריות חסרת מעצורים ונטלו מקרבנותיהם הכול, ואפילו את עצם חייהם שדדו מהם, כאשר אתה גדל בצל הידיעה הזאת אינך יכול שלא לחוש הזדהות עמוקה עם אלה הנתונים במצוקה דומה. בעלי החיים חלשים ומשוללי זכות הצעקה, אין בכוחם לעזור זה לזה או לעצמם. גם אנחנו היינו במצב כזה."
מקור: "כל יום הוא טרבלינקה" / צ'רלס פאטרסון

אנה קלמן

"הספר "כל יום הוא טרבלינקה" הוא ספר מצוין – קריאה נרגשת לצדק עבור כל היצורים החיים."
מקור: תגובות לספר "כל יום הוא טרבלינקה"

מרק ברקוביץ

"אני מקדיש את קברה של אמי לאווזים. אין לאמי קבר. אבל לו היה לה קבר, הייתי מקדיש אותו לאווזים. גם אני הייתי אווז."
מקור: "כל יום הוא טרבלינקה" / צ'רלס פאטרסון


One Comment:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>